חיילים רבים שואלים את עצמם איך יתמצאו בכל ההליכים אל מול הצבא אשר נועדו להבטיח את השיבוץ (או הפטור) בהתחשב ביכולתו של כל אדם, מה ההבדלים בין כל ההליכים ומתי ינקטו בהליך אחד ולא באחר.

המאמר הנוכחי בא לתת מושג בסיסי על כל ההליכים הללו, מכיוון שאכן מדובר בהליכים מורכבים, שונים, עם תנאים שונים והשפעות שונות על החיים האזרחיים.

ראשית יש להבחין בין סטטוסים שונים:

* מי שטרם התגייס כלל

* מי שמצוי בשירות (בין אם בשירות תקין ובין אם נעדר ממנו, למרות שיש הבדל לגבי ההליכים האפשריים)

* מי שהוא בשירות מילואים

בין אם הניסיון הוא לקבל פטור או שיבוץ מקל ובין אם הניסיון הוא דווקא להעלות את הפרופיל, יש הרבה מאוד אפשרויות הנגזרות מהסטטוס בשירות, וכתוצאה מכך למי ניתן לפנות.

נסקור בקצרה את האופציות הקיימות אבל כמובן שהדברים בפועל מורכבים הרבה יותר:

  • גחל"ת – יכולה להמליץ על המשך השירות, על התנאים בהמשך השירות או להמליץ לעלות לוועדת התאמה (בדרך כלל עם המלצה לפטור). גחל"ת היא אופציה אשר קיימת רק למי שנכלא בגין היעדר מן השירות ולא בכל מקרה, כיוון שיש לה קריטריונים משלה לאבחון. כלומר, חייל בשירות תקין או חייל שנכלא בגין עבירה שאינה עבירה של היעדר מן השירות לא זכאי לאבחון.
  • ועדת התאמה – וועדה אשר יש קריטריונים שונים להבאה בפניה, וניתן להביא חיילים בפניה בין אם הם כלואים ובין אם הם בשירות תקין ביחידה. גם וועדה זו יכולה לדון בתנאי שירות ולהמליץ גם על פטור מהשירות.
  • מקא"ם – קצינת המקא"ם מטפלת בהתאמות לשירות ובבקשות לפטור, כאשר יש נטיה להיות גמישים יותר עם מי שגוייס במסגרת זו.
  • קב"ן – יכול להפנות לפסיכיאטר או לקבוע קשיי הסתגלות כאשר משמעותם למעשה הקלות בשירות ובמקרים חמורים פטור.
  • רופא – יכול להפנות לועדה רפואית, אשר קובעת פרופיל (בין הפרופילים שהיא יכולה לקבוע גם פרופיל 21, שמשמעותו אי כשירות לשירות צבאי), כאשר על הועדה ניתן גם לערער תוך 30 ימים.

הכלים המפורטים לעיל הם הכלים העיקריים להתאמת את תנאי השירות לנסיבות ולזכויות החיילים. לכל כלי מוגבלות משלו והשלכות משלו לאזרחות, ולכן יש לעשות בהם שימוש מושכל, חכם וזהיר. השימוש כפי שכבר נכתב, צריך להתחשב בסטטוס החייל ובשירותו עד כה.

להתייעצות פרטנית ולשאלות מוזמנים לפנות אלינו.