במאמר זה נסקור את ההליכים הצפויים והאפשרויות למי שנחקר במצ"ח, שוחרר, ומחכה להודעה לגבי המשך ההליכים נגדו. נסקור בהתחלה את האופציות בכלליות, לאחר מכן לפי עבירות ספציפיות ולאחר מכן מה ניתן לעשות כדי להסיר את חוסר הודאות ולמעשה במקום לחכות שיחליטו בשבילך – להתכונן ולהגיב.

 

כמובן, המאמר נותן מידע ראשוני, כאשר כל מקרה לגופו והתייעצות פרטנית עם עורך דין בקיא ומנוסה בדין הצבאי היא שתספק את מירב הפרטים והמאמר נועד לתת פרטים ראשונים ולא להחליף ייעוץ מסודר ופרטני.

 

הרבה חיילים (וחיילות) חושבים שהתהליך הרגיל הוא שהרס"ר מודיע לך ביום בהיר אחד כי עליך להתייצב למצ"ח, ושם אתה מגיע, נחקר נעצר ונשפט.

אבל למעשה, בחלק ניכר מהמקרים, אתה תגיע תיחקר ותשוחרר, אבל זה לא אומר שלא יוגש נגדך כתב אישום ולא תיענש בהמשך.

חלק ניכר מהתיקים הם של חיילים שנחקרים וכתב האישום מוגש כשהם לא במעצר, אבל זה לא אומר כי לאחר מכן לא ייענשו או אפילו יחזרו למאסר.

אותה תקופת המתנה, לאחר החקירה היא תקופה מותחת, שבה חוסר הוודאות גבוה, בעיקר בהרבה עבירות חמורות, כאלו שאם יוגש בהן כתב אישום הרי שעבור חיילים, אשר לרוב מדובר באוכלוסיה נורמטיבית, צפוי הליך משפטי ארוך ומתיש, שסופו לא ידוע.

לאחר חקירתך הראשונה (או לאחר מספר חקירות), מצ"ח לעיתים ירצו לנהל חקירה נוספת, סמויה או גלויה, כדי לאסוף ראיות נגדך. חקירה כזאת יכולה להיות התייעצות עם מומחים, בדיקות מעבדה, גביית עדויות נוספות מעדים פוטנציאליים, חיפושים שונים (במחשב, בטלפון, בבית או ביחידה ועוד), תיאום בדיקות פוליגרף, הצמדה של סוכן מדובב ועוד פעולות רבות.

ייתכן כי לחלק מהפעולות לא תהיה בכלל מודע. לאחר מכן, ייתכן ויקראו לך שוב להתייחס לראיות שנאספו – וייתכן שלא.

לאחר סיום החקירה התיק מועבר לפרקליטות (בתיקים מורכבים מוצמד תובע מטפל לחקירה מראשיתה), והפרקליטות היא שבוחנת את הראיות ומחליטה אם להגיש כתב אישום, להעמיד לדין משמעתי, לנקוט בהליך הקפאה/הסדר מותנה או לסגור את התיק. חשוב לציין כי הפרקליטות קוראת את התיק בעיניים שלה, עיני תביעה, ובוחנת את הראיות, וההמלצה של מצ"ח לא רלוונטית להחלטתה בסוף. כך שגם אם חוקר אמר לך שיוגש כתב אישום או לחילופין כי התיק ייסגר – מי שמחליט בעניין היא הפרקליטות בלבד.

הזמן שעבר עד ההחלטה – לא מרמז על תוצאתה. לעיתים מחליטים מהר על הגשת כתב אישום, ולעיתים עובר זמן ניכר – ולהפך.

נסקור להלן, בראשי פרקים, אילו פעולות יכולות להיות, ובאילו תיקים, שמצ"ח יכולים לבצע. כמובן כל מקרה לגופו ויש שלל שיקולים בכל מקרה לגופו ובהתאם לצרכי החקירה והתפתחותה.

 

פעולות חקירה נפוצות לפי סוג התיק

 

עבירות סמים – העבירות הנפוצות

פעולות אפשריות אשר יכולות להתבצע כוללות חקירת עדים רלוונטיים, חיפושים ובדיקות מעבדה.

עבירות מין (לרבות פגיעה בפרטיות)

מי שנחקר בעבירות מין לא ייעצר פעמים רבות, אך ייתכן ובסיום ההליכים יהיה צפוי לעונש מאסר ולעיתים ממושך. הפעולות הנפוצות לאחר חקירת החשוד הן חקירה של עדים נוספים, עריכת פוליגרף, חיפושים ועריכת עימותים אל מול המתלוננים ואל מול מעורבים נוספים.

עבירות אלימות

לרוב מדובר באיסוף ראיות נוספות כמו עדויות, עריכת עימותים.

חשד לעבירות גניבת נשק וסחר בנשק

לעיתים השחרור ממעצר הוא חלק מתחבולה, אשר לאחריה החשוד נמצא במעקב, סמוי או גלוי, ולעיתים מוצמד לחשוד סוכן.

עבירות גרם מוות

לרוב מדובר בגביית עדויות נוספות וקבלת חוות דעת מומחים.

עבירות רשלנות

לרוב מדובר בגביית עדויות נוספות וקבלת חוות דעת מומחים.

עבירות זיוף הונאה ומרמה (לרבות זיוף גימלים)

פניה לגורמים רלוונטיים אשר לכאורה המסמך זויף בשמם, גביית עדויות נוספות ומחוות דעת מומחים.

 

אז מה אפשר לעשות בינתיים?

 

כל פעולת חקירה כזאת יכולה למעשה להשפיע על גורל התיק, ונוכח העובדה כי לרוב הפעולות כרוכות בשיתוף הפעולה של החשוד או יובאו להתייחסותו, יש להם משמעות לא מבוטלת, גם לאחר החקירה הראשונה.

או במילים אחרות – גם אחרי החקירה הראשונה והגרסה הראשונה שמסרתם תוכלו להשפיע על גורל התיק, אם תתנהלו בחכמה (ולא בלחץ) ותעמדו על זכויותיכם.

כמו כן, עו"ד יכול לפנות בשמכם לפרקליטות על מנת שיעודכן כשהתיק מגיע לפרקליטות ויוכל לפנות ולהשפיע על ההחלטה עוד כשהפרקליטות בוחנת את התיק ולפני שגיבשה את דעתה והחליטה על הגשת כתב האישום – או לכל הפחות, לרכך אותו מראש גם אם יוגש.

 

מוזמנים ליצור קשר לייעוץ פרטני.