הסדר טיעון הוא הסכמה למעשה בין התביעה להגנה, הסכמה על עובדות, עונש, הקלות ועוד.

כדי שהתביעה תוכל להגיע להסכם, החייל הנאשם צריך להיות מיוצג בבית הדין הצבאי ע"י עורך דין (רצוי עורך דין לענייני צבא מנוסה שמכיר את אופן הפעולה של התביעה). בית המשפט לא חייב לקבל את ההסכם, אבל בית המשפט בדר"כ יכבד, אלא אם מדובר בהסדר שאיננו משקף באופן קיצוני את חומרת העבירה ואת האינטרס הציבורי. 

כשהתביעה הצבאית תרצה להגיע להסדר עם חייל, היא תשקול את השיקולים הבאים: נסיבות העבירה, נסיבות הקשורות בקורבן העבירה, נסיבות הקשורות בנאשם ונסיבות הקשורות במספר השותפים לעבירה. חשוב להבהיר שאם חייל הגיע להסדר טיעון עם הצבא שכולל ענישה בטווח מסוים, נניח בין חצי שנה לשנתיים, והעונש שנקבע הוא נמוך מהטווח, התביעה יכולה לערער על גזר הדין. לפעמים מגיעים להסכמות שניתן לערער בכל מקרה, או בכל מקרה לא יהיה ערעור, כל תיק ונסיבותיו.

סוגי הסדרי טיעון: 'פתוח', 'סגור' ו'טווחים'?

הסדרי טיעון נחתמים בשלושה אופנים:

מהו הסדר טיעון "פתוח"?: התביעה וההגנה מגיעות להסכם שהתביעה מקלה עם האישומים ולעיתים אפילו מבטלת חלק, אך בתמורה, הנאשם מודה באישומים החדשים כלומר אין הליך משפטי "קלאסי". "הסדר טיעון פתוח" נקרא כך כי אין הסכמה בין הצדדים אודות העונש ולכן ההסדר הוא פתוח לגבי העונש שיכול להיות מוטל על הנאשם. במשפט עצמו כל צד ינסה לשכנע את ביהמ"ש לגזור את העונש בהתאם לטיעוני הצדדים.
סיכום: יש הסכמה על העובדות והאישומים אך אין הסכמה על העונש.

הסדר טיעון סגור: בהסדר סגור הכוונה להסכם בו לא נותרה מחלוקת לגבי דבר; לא לגבי האישומים ולא לגבי העונש. בהסדר כזה ייקבע: אורך מאסר, אופן ריצוי מאסר (יכול להיות גם עבודות צבאיות ויכול להיות גם  כלא), רכיבים כספיים כגון קנסות (למדינה או פיצוי לנפגע עצמו) וכל אופן ענישה אחר המוסכם על הצדדים.

סיכום: יש הסכמה על האישומים ועל העונש  

הסדר טיעון טווח ענישה: הסכם כזה קובע גם כן שעובדות וסעיפי האישום אינם במחלוקת. אך בניגוד לעובדות ולאישומים, רכיבי הענישה כפי שתיארנו קודם, אינם מוסכמים על הצדדים. בניגוד להסדר טיעון פתוח, בהסדר טווח לכל צד יש אפשרות במסגרת ההסדר להציג את עמדתו לעונש, בכפוף לטווח אותו הגדירו הצדדים ("טווח הענישה"). 

לדוגמה: התביעה תטען לחצי שנה של מאסר בפועל (מאחורי סורג ובריח והנאשם יטען למאסר קצר שירוצה בעבודות שירות בהתאם ללשון החוק. בהסכם כזה, בית המשפט יתבקש לגזור עונש בטווח שבין עמדת התביעה לעמדת הנאשם, ובית המשפט אף יכול גם להכריע כעמדת התביעה או כעמדת הנאשם בדיוק. לעיתים מסכימים כי התביעה מגבילה את עצמה, אבל ההגנה חופשית לטעון כראות עיניה. חשוב להבהיר שבמקרים חריגים, בית המשפט יכול להחליט לחרוג מההסכם אך זה רק במצבים בהם ההסכם, לדעת ביהמ"ש, לא משרת כלל את המטרה הציבורית שלו.

סיכום: יש הסכמה על האישומים ועל העובדות ומסכימים לטווח מסוים לגבי העונש.

הסדר טיעון בבית הדין הצבאי

הודאה באשמה במסגרת הסדר טיעון – סוף פסוק?

לפני שהחייל מודה באשמה, התובע צריך להצהיר על תוכן הסדר הטיעון (שכולל הודאה), ורק לאחר מכן, החייל יודה באשמה, בהתאם להסדר הטיעון. שאלה שעולה רבות בהקשר ההודאה היא האם ומתי יכולים הצדדים לחזור מהסדר הטיעון? 

  • התביעה בית המשפט ובית הדין הצבאי לא מאפשרים לתביעה לחזור מהסכם ובדרך כלל כדי שהתביעה תוכל לחזור בה, עליה להראות שהתגלה שינוי מהותי במצב העובדתי הקשור לעבירת החייל. גם לאחר גילוי השינוי העובדתי המדובר, התביעה תצטרך לאזן שוב בין האינטרס הציבורי ובין אינטרסים אחרים המעודדים הסדרי טיעון ולשקול האם נכון לחזור בה מההסכם; באישור בית הדין.
  • החייל – לאור השפעת הסדר הטיעון, לנאשמים קל יותר לחזור מהסדר הטיעון, אך החייל יצטרך להצביע על איזשהו פגם בהודאה שלו, ועל השופט לחקור את סיבת החזרה מהודאה של החייל. 

ומה יקרה עם הודיתי בעבירה והתחרטתי?

ברגע שבוטל הסדר טיעון, לא יעשה כל שימוש בכתב ההסדר או באמירה שמסר הנאשם במסגרת משא ומתן לקראת ההסדר והם לא יהוו ראייה בהליך הפלילי שמתנהל נגד החייל. 

כדי להגיע להסדר טיעון המטיב באופן האופטימלי עם החייל אל מול רשויות התביעה בצבא (כמו בהסדר מותנה); קיים צורך הכרחי להיות מיוצג ע"י עורך דין צבאי שמכיר את פעילות התביעה ויודע כיצד לפעול מולה.

במידת הצורך, אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נשתדל להעניק לכם את הסיוע המשפטי המקצועי והמתאים ביותר עבורכם. יחדיו, נוכל להתמודד ולסיים את ההליך בצורה הטובה ביותר!