נכתב על ידי: עורך דין אבי פינרסקי
2022-01-05
הוצאת נשק מהצבא (או גניבת נשק מהצבא)
הצבא ובתי הדין הצבאיים מתייחסים בחומרה רבה לעבירות גניבת נשק מרשות הצבא הן בשל המעילה באמון והן, ובעיקר, הסיכון הרב שהנשק יגיע לידיי עבריינים או העוסקים בפעילות חבלנית. לכן יש מגמת החמרה עקבית בענישה הנוגעת לגניבת נשק הכוללת תקופות מאסר ארוכות וממושכות אשר עלולות להגיע אף למספר שנים בכלא.
צה"ל עושה מאמצים רבים באכיפת עבירות אלו, לרבות שימוש בסוכנים סמויים.
מתי הפעולות שלי ייחשבו לגניבת נשק?
העבירה מעוגנת בס׳78 לחוק השיפוט הצבאי: ״חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – מאסר חמש עשרה שנים״
העבירה דורשת ״הוצאה״ של הנשק מרשות הצבא. ״הוצאה״ היא כל פעולה שנעשית בנשק המוחזק ע״י חייל בתוקף תפקידו שלא בהתאם לייעודו והעברתו מידו שלא ברשות. גם העברה זמנית, העברה שלא בכוונה להעביר בעלות בנשק, תחשב להוצאה מרשות הצבא ולא משנה מה הייתה מטרת ההעברה.
גם חייל שקיבל נשק מחייל אחר, שהוציא את הנשק מרשות הצבא, או חייל שמצא נשק צה״לי נטוש, גם הוא ייחשב כ״מוציא״ במידה ולא החזיר את הנשק לבעליו/ לרשות הצבא.
הוצאה יכולה להיות גם לקיחת הנשק האישי ללא רשות וגם להחזיק את הנשק במקום שבו הוא לא אמור להימצא, ולו זמנית!
״נשק״ – כולל חלקים ואביזרים של נשק, תחמושת, חומרי נפץ וציוד לחימה אחר וכן מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק. כלומר ההגדרה של נשק רחבה וכוללת כל רכוש צבאי שהינו אמצעי לחימה באופן מובהק ואביזרים היקפיים כמו אמצעי לראיית לילה, אמצעי תצפית וכו׳.
הוצאת נשק מהצבא יכולה להתייחס גם לחלק מנשק (כמו מכלול של רובה), תחמושת שונה ועוד.
העמדה לדין – כתב אישום או דין משמעתי?
ככלל, בכל מקרה של הוצאת כלי נשק מהצבא יוגש כתב אישום אלא אם העבירה נעברה בנסיבות קלות במיוחד ואז יעמוד החייל לדין משמעתי. הנסיבות שישקלו לעניין השאלה האם יש להגיש כתב אישום או להסתפק בדין משמעתי הן: המניע והמטרה בהוצאת הנשק (האם היה מניע פלילי?), טיב הנשק והסכנה שטמונה בו, תכנון מוקדם לעבירה, אופן הוצאת הנשק (גניבה של ממש או נשיאת הנשק ״בטעות״ בעת היציאה מהבסיס), מעורבותם של מספר חיילים, תפקידו ודרגתו של מבצע העבירה ונסיבות נוספות. נשים לב שבמידה ויועמד החייל לדין משמעתי הוא יעמוד לדין בגין עבירה של ״הוצאת רכוש מרשות הצבא״, עבירה קלה יותר מעברת הנשק.
שאלת המניע היא החשובה ביותר לענין מדיניות ההעמדה לדין בבית דין צבאי!
מעצר עד תום ההליכים:
מעצר עד תום ההליכים כשמו כן הוא, מעצר עד שיסתיימו ההליכים בתיק, עד מתן פסק דין. אם עולה כי הוצאת הנשק נעשתה למטרות פליליות או עברייניות ויש בה סיכון בטחוני לאדם, לציבור או למדינה יתבקש ע״י התביעה מעצר עד תום ההליכים. אם המניע הוא עברייני או פלילי רק במקרים חריגים לא יתבקש מעצר עד תום ההליכים. בשיקולי מעצר צבאי יילקחו גם בחשבון נסיבות של: כמות הנשק וטיבו, הפגיעה בכוננות ומוכנות היחידה הצבאית, ריבוי מקרים ודרגת הנאשם ומעמדו (העבירה חמורה יותר אם מדובר בקצין או משקת קבע).
ענישה:
בכל מקרה, גם במקרה של נסיבות מקלות וללא מניע פלילי, במידה והוגש כתב אישום, התביעה תבקש עונש מאסר ממושך, וזה גם הכיוון אליו מכוון ביהמ״ש בקביעת העונש. במידה ונאשם בעל דרגות בעבירת הוצאת נשק מהצבא, תתבקש גם פגיעה בדרגותיו. כמובן שבקביעת העונש יילקחו בחשבון כלל נסיבות העבירה: מניע, סוג הנשק שהוצא וכמותו, האם הנשק אותר והושב, תכנון העבירה, אירוע חד פעמי או חוזר, חלקו של הנאשם בפעולה, מעמדו של הנאשם ונסיבותיו האישיות.
