חובת שירות לילדים למי עזבו את הארץ – האם החוק מסדיר את המצב?
אחת השאלות שמטרידות רבים, הורים וילדים כאחד הינה האם חלה חובת שירות על ילדים שמוגדרים כמי שעזבו את הארץ, ואם כן, מה משכה. החקיקה והפקודות הרלוונטיות אינן ברורות, בהירות, או נגישות במיוחד, ועל כן, אנחנו במאמר זה ננסה להבהיר את המצב הקיים בפניו אתם וילדיכם עומדים.
החוק בישראל, המבוסס כמובן על חוק שירות הביטחון הינו כי כל בן (או בת) 16 בישראל מחויב להתייצב למינויים השונים של צה"ל ולהיקרא לגיוס עד גיל 20, כשבדרך כלל מדובר בגיל 18. עם זאת, ישנה החרגה בפקודות צה"ל לגבי מלשב"ים המוגדרים כבני מהגרים או ילידי חו"ל.
בן מהגרים הינו מי שהיה אזרח ישראלי ותושב ישראל אשר עזב את הארץ למטרות הגירה לפני גיל 16 וגר שם עד גיל 18 לפחות. ישנם עוד חריגים אך לעניינו כעת זו ההגדרה של בן מהגרים. יליד חו"ל לעומת זאת הינו אזרח ישראלי שנולד בחו"ל כשבמקביל ללידתו במדינה זרה, הוריו עדיין מחזיקים באזרחות ישראלית. כדי לקבל הכרה כיליד חו"ל הילד מחויב לעמוד בתנאי הקובע שמקום המושב הקבוע של האזרח מיום לידתו הוא בחו"ל, עד הגיעו לגיל 16.
מלש"ב לא יחשב כבן מהגרים אם הוריו גרושים ואחד מהוריו חזר לישראל, אלא אם כן בעת מועד החזרה המלש"ב כבר בן 21 או לחלופין במקרים בהם החזרה לישראל התרחשה בהיותו בן 18 אך העזיבה התרחשה לפני גיל 13 (בניגוד ליחס המוכר של עזיבה עד גיל 16 וחזרה עד גיל 21).
הפקודה קובעת כי כל מלש"ב השוהה בדרך קבע בחו"ל חייב להתייצב בהגיעו לגיל 17 בקונסוליה הישראלית הממוקמת במדינת השהות שלו, זאת כדי להירשם ולהסדיר מעמדו. מלש"ב, אשר קיבל הכרה (לאחר הגשת הבקשה הרלוונטית בקונסוליה) כבן מהגרים/יליד חו"ל, יוכל להגיש טופס אשר משמעותו הינה לדחות את התייצבות של שוהה חו"ל לשירות ביטחון.
ביקור ממושך – סכנה למעמד בן מהגרים?
חשוב להבהיר שישנה "סכנה" כי ביקור ממושך בישראל, אשר חורג מגבולות הביקור המוגדרות בפקודה יוביל לביטול המעמד כבן מהגרים ויחייב את המלש"ב בגיוס לצה"ל. ככלל גבולות הביקור בישראל הינן כדלקמן: (א) ביקורים לתקופה מצטברת של עד 120 ימים. (ב) ביקור חד פעמי בישראל לתקופה רצופה, אשר משכה בין 121-365 ימים תחשב כשנת שהייה. כדי לנצל שנת שהייה כזו המלש"ב לא יכול לבקר בישראל לפני כן במעמד כלשהו במשך 60 ימים ברציפות ולאחר ניצול השנה הזו לא יוכל לבקר בישראל במשך 60 ימים רצופים.
אז מה עושים?
אם כך, ייתכן שאתם שואלים עצמכם, האם הפקודה קובעת כי ילדיכם לא יוכלו לעולם לבקר בישראל ללא חשש מגיוס לצה"ל? התשובה על כך היא לא, זאת לאור חשיבות הגילאים בהם בני המהגרים מגיעים לביקור או אף חוזרים ארצה.
ילידת חו"ל הינה זכאית לפטור משירות כבר בגיל 17, ואילו בת מהגרים זכאית לפטור מגיל 20.
(הנתונים והגילאים משתנים מעת לעת, לפי החלטת לשכת הגיוס).
נבהיר כי נשים נשואות אינן חייבות בגיוס כלל, ואילו נשים וגברים מעל גיל 28 שירצו להתנדב יצטרכו לקבל אישור מיוחד.
הטבלה גם לא רלוונטית לרופאים, שהפאשרות לקרוא להם לגיוס הינה עד גילאים מאוחרים יותר.
נבהיר כי הטבלה רלוונטית לנשים וגברים אשר הגיעו לישראל מהתאריך ה-1.6.2020 ואילך, לשאלות פרטניות אם ישנן שאלות פרטניות לגבי חוזרים בתאריכים המוקדמים לתאריך זה, אנא צרו עימנו קשר ונענה על שאלותיכם.
מעמדם של מלש"בים אשר עזבו את ישראל שנים קודם לשלב "הצבא", יכול לעורר בעיות אשר יכולות להקשות מאוד על המשפחה ככלל ועל המלש"ב בפרט. על כן, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו כדי שנוכל לעזור להסדיר את מעמדו המשפטי של בנכם ובתכם. משרד עו"ד אבי פינרסקי עוסק רבות בהסדרת מעמדם של בני מהגרים וילידי חו"ל פוטנציאלים ולאורך השנים צבר ניסיון רב בעבודה זו. בתחום זה חשוב מאוד לא להקל ראש ולקבל ייצוג משפטי איכותי כדי למנוע קשיים ובעיות עתידיות.