נכתב על ידי: עורך דין אבי פינרסקי
2021-05-03
מעצר צבאי: מעצרים בצה"ל חלק א' – מעצר חשודים
בחיי היומיום אנו שומעים לא מעט על "מעצרים", "מעצר חשודים", "הארכת מעצר" וכו'. במאמר זה ננתח את מדיניות המעצרים של התביעה הראשית בצה"ל. ככלל, התובע הצבאי רשאי לפנות לבית הדין הצבאי ולבקש ממנו להאריך את מעצרו של חייל חשוד אם קיים צורך חקירה הכרחי המחייב הארכת מעצר צבאי, אם ישנו חשד לשיבוש מהלכי חקירה, אם מתקיימת אחת מעילות המעצר (מסוכנות צבאית, פגיעה במשמעת צבאית, סיכון שלום הציבור), וגם אם התובע מכין את כתב האישום וברצונו שהחשוד יישאר במעצר. את הנושא הזה, בדומה למאמרים העסקו במדיניות העמדה לדין בעבירות סמים, גם את נושא המעצרים נחלק ל2: היום נדון במעצר חשודים באופן כללי, בחלק הבא נדון במעצר עד תום ההליכים.
תנאי הארכת מעצר
הדבר הראשון שהתביעה הצבאית צריכה לעשות כדי לבקש הארכת מעצר של חשוד הוא להראות שקיים חשד סביר שהחשוד ביצע עבירה שאינה חטא (חטא כאמור: עבירה שדינה מאסר עד שלושה חודשים) ושמתקיימת אחת מעילות המעצר הבאות, הקבועות בחוק:
- חשש לשיבוש מהלכי חקירה או חשש לבריחה מהדין.
- חשד שאם החשוד לא ייעצר הוא יהווה סכנה לביטחון הציבור – כאן חשוב להדגיש כי בצבא העילה הנבחנית היא גם "מסוכנות במובן הצבאי", כלומר מסוכנות שנשקפת לצבא משחרורו של החשוד, במובן הרחב.
- שופט המעצרים משוכנע שישנם הליכי חקירה שעוד לא ננקטו ויש צורך לנקוט בהם כשהחשוד נתון במעצר. עילה זו מאפשרת הארכת מעצר של חמישה ימים כל פעם ולא יותר מ-15 ימים סך הכל.
- ובצבא – ישנה העילה הצבאית הייחודית, כאשר השחרור של של החשוד יפגע במוכנות הצבא, במשמעת הצבאית ובאספקטים צבאיים אחרים.
שחרר ממעצר וסוגים שונים של מעצר
כמובן שלא כל חקירה תדרוש הארכת מעצר, והרי חלק ממטרתנו הוא אכן לתת את הייצוג הטוב ביותר ולמנוע הארכות מעצר מיותרות. ייתכן מצב שהתביעה תחליט כי אין עוד צורך במעצרו של החשוד ולכן תאפשר לשחררו; אך ייתכן גם שהתביעה תחליט כי עוד הצדקה למעצר סגור. ייתכן שבמקרים בהם התביעה תחליט שאין מקום להארכת מעצר סגור, היא תורה על מעצר פתוח. נגדיר את המושגים כדי ליישר קו:
מעצר סגור – מעצר מאחור סורג ובריח
מעצר פתוח – מעצר במסגרתו מוחזק החשוד בתנאים מגבילים ביחידה לפי קביעת בית הדין הצבאי. במסגרת מעצר פתוח ניתן להתנות תנאים נוספים, כמו הימנעות משהיה באזורי בילוי ביחידה, נשיאת נשק, חתימה על יומן המרותקים ועוד.
התביעה רשאית כמובן להורות על שחרור של הנאשם לחלוטין.
מה קורה אם במהלך המעצר מתגלות ראיות נוספות שמקנות סמכות לעצור את החשוד?
ככלל, אם חייל מצוי במעצר בצבא, ובמהלך המעצר עולה החשד כי הוא עבר עבירה אחרת נוספת, הרי שיש להוציא פקודת מעצר נוספת. לעומת זאת, אם במהלך המעצר מתקבלת החלטה על הקלה בתנאי המעצר ונחשפות ראיות נוספות הקשורות לאותו סוג עבירה (נניח מעצר ראשוני בגין עבירת גידול סם וגילוי ראיות חדשות המעידות על סחר בסם), ניתן להוציא פקודת מעצר חדשה אך זה יקרה במקרים חריגים במיוחד. מקרים חריגים מיוחדים בהקשר הזה הם מקרים בהם מתעורר חשש ממשי מפני שיבוש הליכי חקירה, במקרים בהם יש חשש שהחשוד יברח, במקרים בהם הצטברו ראיות לעבירות נוספות מאותו סוג או במקרים בהם נשקפת מהחייל מסוכנות ממשית וחמורה.
יש מקום להדגיש שלא בכל מקרה של גילוי ראיות חדשות, תחייב החזרה שלו למעצר סגור נוסף ובמקרים מסוימים חייל יוכל להישאר במעצר פתוח על אף הראיות החדשות. ככל שחולף יותר זמן משחרור חייל ממעצר, תהיה נטיה להשאירו משוחרר גם עם ישנן ראיות חדשות או קמה עילה למעצרו מחדש. בפסיקה נקבע כלל אצבע של כשבוע, מיש שמשוחרר כשבוע, אזי לא יחזירו אותו למעצר ממשי אלא אם כן נשקפת ממנו מסוכנות רבה, או שהוא הפר את תנאי השחרור במהלך תקופת שחרורו.
כפי שניתן להבין ממאמר זה, מדיניות המעצרים בצה"ל הינה מגוונת ונתונה להשפעות מאפיקים שונים. משרד זה מתמודד רבות מול התביעה במקרים זהים למקרים המצוינים כאן, מקרים של חשדות שמצד התביעה מהוות עילה למעצר סגור ממושך אך אנו נעשה ככל האפשר כדי להקל ולשפר את תנאי העצור בנוסף לליווי צמוד שלו לאורך כל ההליך מול רשויות הצבא. התמודדות עם רשויות הצבא יכולה להיות חוויה מאוד מלחיצה, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה ומנצלים את הידע והניסיון שלנו כדי לעזור בהתמודדות זו!
