נכתב על ידי: עורך דין אבי פינרסקי
2022-03-08
סרבנות גיוס (או סירוב פקודה אחרת)
במאמר זה ארצה שנדבר קצת על סרבנות, מונח שאנחנו שומעים פעמים רבות אך אף פעם לא נכנסים לעובי הקורה של המונח, מה המשמעות שלו? מי הם אותם ה'סרבנים'? מה הבעיה הכל כך גדולה של צה"ל עם תופעת הסרבנים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לכם.
סרבנות גיוס– מהי?
סרבנות, כשמה כן היא, הינה תופעת סירוב של חייל לבצע פקודות הניתנות לו על ידי הגורמים הפיקודיים או, בהקשר של מלשב"ים להתנגד בכלל לגיוס, כלומר סירוב לפעול בהתאם לחוק גיוס חובה החל בישראל. צה"ל רואה בתופעת הסרבנות גיוס כבעייתית במיוחד זאת משום קריאת התיגר שהוא מהווה על הבסיס של צה"ל ובעצם כל צבא באשר הוא (סוג של מרד למעשה), החובה לציית לפקודות. צבא תקין לא יוכל לפעול כראוי (או לפעול כלל), כאשר לכל חייל עומדת היכולת לסרב לפקודה ובכך לפגוע במשימה הצבאית שעליו להגשים, ואולי אף להפוך את הצבא למקום פוליטי יותר, דבר מסוכן גם כן. אם כך, הבנו מהי סרבנות ומה הסכנה הגדולה בכך בעיניו של צה"ל, אך מה הסכנה המשפטית שעומד בפניה החייל הסרבן בעת סרבנות גיוס?
מדיניות ההעמדה לדין של התביעה
המדיניות בתביעה הצבאית היא שכאשר מתרחש סירוב לפקודה, הסרבן יעמוד לדין בגין סירוב לקיים פקודה, אי קיום פקודה או נטישת משמרת ויכול אף להגיע למצב בו התביעה תחתור להעמדה לדין בגין עבירה של מרי, אם מדובר בהתבטאות בלבד המעידה על כוונה עתידית לסרב – אזי ינקטו הליכים פיקודיים כנגד החייל. ייתכן שההבדל בין האפשרויות השונות להעמדה לדין שציינו נשמעות מאוד דומות או אף זהות, אך אין זה המצב. החלטה על הסעיף הרלוונטי להגשת כתב אישום יכול להיות מאוד רלוונטי וכדי לעזור לכם עם הדקויות האלו, אנחנו כאן לשירותכם.
כאשר אנחנו מדברים על סרבנות חשוב להבהיר: בדרך כלל, חיילים בשירות חובה שמסרבים לפקודה בפעם הראשונה יועמדו לדין משמעתי, אך אם מדובר בפעמים חוזרות ונשנות אז תישקל העמדתם לדין בבית דין צבאי (משהו שמומלץ מאוד להימנע ממנו)! קצינים וחיילי קבע לעומת זאת, יעמדו מיד בבית דין צבאי (ולא לדין משמעתי). בנוסף אבהיר כי במקרה של החלטה להעמיד את החייל לדין בבית דין צבאי, ייתכן שהוא עומד בפניי מעצר עד תום ההליכים, או חלופת המעצר שהיא מעצר פתוח ביחידה.
מהו פטור מטעמי מצפון וכיצד ניתן לקבלו
סרבנים פוליטיים נפוצים הם אלו הטוענים מחד שצה"ל הינו צבא כובש ואלים, ועל כן אין בכוונתם לקחת חלק בפעולות אלו (ככלל, יש גם לעיתים סרבנות מהצד השני של הקשת הפוליטית), הם אלו המתקשים בצורה העמוקה ביותר להסכים לשרת בעודם מאמינים שמדובר בניצול שגוי של זמנם במקרה הטוב או בזבוז של זמנם במקרה הרע וכן הם גם אלו שמתקשים לקבל סמכות.
סרבנות פוליטית, כלומר אי קיום פקודות או סירוב להתגייס מסיבות של סרבנות פוליטית ולא מצפונית ייתקלו ככלל, באי מתן פטור והעמדה לדין, ולו משמעתי.
אלו הם בגדול שלוש הקבוצות הגדולות של סרבני המצפון, אבל עדיין השאלה החשובה לא נענתה, כיצד מקבלים פטור משירות מטעמי מצפון?
קצרה היריעה מלפרט כאן את כל נושא הסרבנות והיכולת לקבל פטור מהצבא לכן אתמצת את הדיון (בנוסף גם נכתב מאמר בנושא בבלוג זה). ככלל, כדי לקבל פטור מטעמי מצפון על המלש"ב להוכיח שראיית עולמו לגבי הגיוס היא אכן כמו שהוא טוען (לדוגמה: הוכחות כי עמדתו היא כי אכן אינו מאמין בהצדקה לקיום מוסד כצבא) בקשה כזו צריכה להיות מוגשת 90 יום לפני מועד הגיוס, לכן כדאי מאוד ליצור קשר עם עורך דין מוקדם ככל האפשר.
צה"ל עורך אבחנה בין סרבנות מצפון, לסרבנות פוליטית. אם מדובר בבקשה לפטור מטעמי מצפון, כי ברקע הבקשה שלא להתגייס קיימת אידיאולוגיה פציפיסטית – הרי שמדובר במקרה לדיון בוועדת מצפון. אם לא מדובר בפציפיזם אלא בחוסר רצון לתמוך (או להיות חלק) מצה"ל בגלל המדיניות שמטרתו לקדם או לאכוף – מדובר ככלל בסרבנות פוליטית. כמובן שלא כל מקרה הוא מובהק.
הגוף הבוחן בקשה לפטור מטעמי מצפון הינו גוף הקרוי "וועדת מצפון"; מדובר בוועדה צה"לית המחזיקה בסמכות מוחלטת להעניק פטור מטעמי מצפון. כדי שלא ייווצר רושם מוטעה אבהיר כי לא בקשות רבות נדחות ומלשב"ים רבים לא מקבלים פטור מטעמי מצפון, מדובר בוועדה מאוד נוקשה. לכן כדי שתקבלו את הסיכוי הטוב ביותר לקבל פטור שכזה עליכם להיוועץ בעורך דין המומחה לעבודת הצבא ולהתנהלות מול הגוף הענק הזה. אנחנו כאן בשבילכם כדי להקל על ההליך ככל האפשר ולהגשים את האינטרסים שלכם!
