במאמרים קודמים דנו במדיניות המעצרים על עבירות סמים בצבא, במאמר זה, אשר יחולק לשני חלקים, נבהיר את מדיניות העמדה לדין בגין עבירות סמים "קלות" ו"חמורות". נושא זה חשוב במיוחד לאור הדיונים בנושא הלגליזציה בישראל (ספוילר: לא רלוונטית בינתיים למשרתים בצה"ל) שעלולים ליצור בלבול בקרב חיילים צעירים שאינם בקיאים בפקודות צה"ל בנושא. צה"ל מתייחס לעבירות סמים באופן מחמיר במיוחד ובמקרים המתאימים מגיש כתבי אישום כנגד חשודים שנאספו נגדם ראיות מספקות בכדי להוכיח את אשמתו.

אז מהי מדיניות ההעמדה לדין?

מדיניות התביעה הצבאית קובעת שבכל עבירה בה הנאשם נתפס משתמש/מחזיק בסם מסוכן (כן, גם סמים "קלים" כמו מריחואנה), יש לייחס לו עבירה שנושאת רישום פלילי, אלא אם מדובר במקרה חריג במיוחד. 

העמדה לדין בגין החזקת "פירורי סם"

לפי הנחיות התובע הצבאי הראשי, החזקה של סם מסוג קנאביס בכמות שאינה עולה על גרם אחד (1 גרם), לא מצדיקה הגשה של כתב אישום. לגבי כל סם אחר, גם אם הכמות היא פחותה מגרם אחד, ההנחיה היא להגיש כתב אישום כנגד הנאשם. גם כאן חשוב לשים לב לדגשים מסוימים לגבי סם הקנאביס. למרות האמור בתחילת הפיסקה ישנן חריגים ובהתקיימם כן יגישו כתב אישום נגד נאשם שהחזיק כמות פחותה מגרם אחד של קנאביס אם:

  1. הסם נתפס כשהוא "מוכן לשימוש" – הכוונה כאן היא שהסם איננו בצורתו הגולמית/"צמחית" אלא הוא בשלב בו ניתן להשתמש בו (לרוב הכוונה היא שהוא נתפס כשניתן לעשן אותו). 
  2. עבר קודם של עבירות סמים יוביל להגשת כתב אישום ללא תלות במשקל הסם.
  3. הסם נמצא ביחידה – אם הסם נמצא ביחידה ולפי הראיות, החייל מודע לכך שהוא מחזיק את הסם ביחידה, אז יוגש נגדו כתב אישום.
  4. לחייל מיוחסות עבירות סמים נוספות שהן בפני עצמן מצדיקות הגשת כתב אישום.

העמדה לגין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם

הנחיות התביעה הצבאית קובעות שכדי להגיש כתב אישום בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם, כתב האישום צריך לייחס לנאשם עבירה נוספת. אם נתפס הכלי ואין עבירה נוספת המיוחסת לחייל, אז בדרך כלל לא יגישו נגדו כתב אישום. גם כלל זה כפוף לחריגים שציינו בפסקה הקודמת. 

ומה לגבי עבירות של "ניסיון לשימוש בסם/החזקתו"?

חשוב לשים לב לעבירה הזו שכן היא קובעת כי חייל יוכל להיות מורשע בעבירת ניסיון לשימוש בסם גם אם החייל לא בהכרח ידע, אבל "חשד" שמדובר בסם כזה. אם קיים אצלכם חשד שמדובר בסם, עליכם לברר זאת! אחרת, הנאשם עלול להיתפס כמי "שעצם את עיניו", כלומר בחר שלא לדעת באיזה חומר מדובר. אותו סיכון עובד גם הפוך. חייל שחושד כי הוא לוקח סם מסוכן, גם אם זה לא סם מסוכן לפי החוק, יוכל לעמוד לדין בגין עבירה של ניסיון לשימוש בסם מסוכן, אפילו שאין מדובר בסם! 

ראשית חשוב להבהיר, ניתן להגיש כתב אישום בגין שימוש בסמים גם כאשר העבירה בוצעה בעת חופשה. מדיניות ההעמדה לדין לפי חוק השיפוט הצבאי תחול גם על אזרחים עובדי צה"ל כאשר קיימת זיקה ברורה בין עבירת הסמים לבין השירות הצבאי. מה הכוונה? שאזרח עובד צה"ל שביצע עבירה של שימוש עצמי בנסיבות אזרחיות שאין להן כל קשר לשירות הצבאי, לא יעמוד לדין בבית דין צבאי.

הסדר מותנה/הסדר הקפאה

במקרים מסוימים, גם אם יש ראיות לשימוש או החזקה בסמים מסוכנים, ניתן לערוך עם התביעה "הסדר מותנה", לפיו ככל שהחייל יעמוד בתנאים מסויימים (ככלל מדובר במתן בדיקות שתן תקופתיות, השלמת שירות תקין ועוד) – התיק כנגד החייל ייסגר!

מדובר במקרים ספציפיים וייחודיים, הנובעים מסוג הסם, מספר השימושים, נסיבות השימושים, כמות ההחזקה, עבר פלילי, בעיות ראייתיות ועוד.

בכך סיימנו לכסות את מדיניות העמדה לדין של התביעה הצבאית בכל הקשור לעבירות סמים "קלות", בחלק הבא נדון בעבירות סחר, הספקה, גידול והפצת חומרי סם מסוכנים. 

נדגיש, המערכת הצבאית ומדיניותה בכל הקשור להעמדה לדין מורכבת במיוחד. כדי להתמודד באופן הראוי עם מערכת גדולה וחזקה כמו מערכת התביעה הצבאית, מומלץ להצטייד בעורך דין שמכיר את פועלה של התביעה ואת דרך החשיבה שלה; רק כך יתאפשר לעבור מפגש לא נעים זה עם החקירה וכתב האישום בהצלחה. במידת הצורך, אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נשתדל להעניק לכם את הסיוע המשפטי המקצועי והמתאים ביותר עבורכם. יחדיו, נוכל להתמודד ולסיים את ההליך בצורה הטובה ביותר!