שיבוש הליכי חקירה בצבא

לעיתים חיילים עומדים למשפט או מוצאים עצמם בעיצומה של חקירה בגין חשד לביצוע עבירה כזו או אחרת. אחת הסכנות הגדולות בפניה עומד החייל הינה האשמה, בנוסף לכתב האישום העיקרי, בגין שיבוש הליכי חקירה בצבא. במאמר זה נפרוס את משמעות העבירה של "שיבוש הליכי חקירה" כדי שתוכלו להבין את הסכנות שבהתנהלות משבשת בעת החקירה או המשפט ותהיה לכם את האפשרות לשקול את צעדיכם כראוי.

הרבה פעמים נתקלנו במקרים בהם חיילים נחקרו על עבירה לא חמורה, ניסו לשבש ואז השיבוש למעשה הפך להיות לב התיק. במקרים מסויימים עצם הניסיון לשיבוש מחזק ראיות אחרות, שיכול להיות שאילולא אותו שיבוש לא היו מביאים להרשעה או להעמדה לדין!

שיבושי הליכי חקירה

מה הסעיפים והעונשים העיקריים?

ככלל, הסעיפים המתייחסים למונח הכללי "שיבוש הליך חקירה" הינם הסעיפים הבאים בחוק העונשין (החוק הפלילי בישראל):

  • סעיף 238 דן בבידוי ראיות, כלומר זיוף ראיה וכו' כשהעונש המקסימלי בגין עבירה כזו יכול להגיע לעד חמש שנים!
  • סעיף 242 דן בהשמדת ראיה או שיבוש שלה כך שלא יהיה ניתן להשתמש בה וגם כאן העונש המקסימלי הוא חמש שנים.
  • סעיף 244 הוא סעיף כללי שדן בכל מעשה שיכול להפריע לניהול תקין של ההליך המשפטי ובגינו ניתן להיות במאסר למשך שלוש שנים.
  • סעיפים 245-246 מתייחסים למקרים בהם הנאשם/החשוד מונע עד מלהעיד, כשהעונש בגין עבירה כזו הוא חמש שנים (סעיף 245) או אפילו שבע שנים (סעיף 246).
  • ואחרון אך לא חביב בכלל, סעיף 249 מתייחס להטרדת עד ובגינו ניתן להיות במאסר של עד שלוש שנים.
  • מעבר לחוק העונשין, ישנם גם סעיפים ספציפיים בחוק השיפוט הצבאי שמתייחסים לעבירות דומות הקשורות לשיבוש ההליך התקין של המשפט.

בגין חומרת העבירה בעיני התביעה (הן הצבאית והן המדינית) אין דרישה שהשיבוש אכן יצלח. כלומר נניח הנאשם מנסה לשרוט דיסק שמהווה ראיה כדי שלא יהיה ניתן להשתמש בו, אך הדיסק בכל זאת עובד, כלומר הראיה לא שובשה, עדיין יוכל לעמוד לדין בגין העבירה.

נקודה נוספת שחשוב להבהיר היא שהתביעה יכולה להגיש כתב אישום בגין אחד מסעיפי השיבוש גם במקרה בו אין עדיין משפט עומד ומתנהל. נניח שחייל מבצע מעשה וחושש שיתקיים הליך שיפוטי בגין אותו מעשה ולכן הוא מעלים ראיות, הוא עדיין יוכל למצוא עצמו עומד בפני שופט בגין שיבוש הליכי חקירה בצבא.

האם הפלאפונים מוגנים?

כיום רובנו ככולנו משתמשים במכשיר הנייד שלנו כדבר שבשגרה ומתייחסים אליו כאל דבר די בטוח עליו אפשר לסמוך שלא "יסגיר" אותנו. יש מחלוקת משמעותית אם ניתן להוציא צו שיחייב גם לתת את הסיסמה של הנייד, האם השוטרים יכולים לפתוח מכשיר נעול בטביעת אצבע או בזיהוי ביומטרי בכח ועוד. על עניינים רגישים אלו, שהפסיקה בהם משתנה תדירות – מומלץ להתייעץ באופן פרטני.

בגלל הפגיעה המהותית שעבירות אלו גורמות להליך השיפוטי, מדובר בעבירה די חמורה. בגין ביצוע עבירה שכזו יוגש כתב אישום אשר נלווה אליו רישום פלילי, אשר יכול לפגוע בכם גם בעתיד. ישנם שיקולים רבים אשר התביעה שוקלת לפני שהיא מגישה את החלטתה לגבי סוג כתב האישום והעונש הרצוי. בדיוק בגלל המורכבות והעדינות של נושא זה אנו מציעים את עצמנו כדי שנוכל לעזור לכם לעבור את החוויה הלא נעימה הזו.

להגיע לחקירה או לעמוד בפני שופט זו חוויה לא נעימה שאנחנו לא מאחלים לאף אחד או אחת, אך כן ניתן להקל עליה ולעבור אותה בצורה "קלה" יותר. זו בדיוק המטרה שלנו, לעזור לכם לעבור הליך קשה שכזה ביחד. מטרתנו היא לייצג את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר כך שנוכל לסיים את ההליך הזה במהירות ובצורה הכי פחות כואבת.

לעורך הדין אבי פינרסקי ניסיון עשיר בייצוג וליווי דיונים צבאיים מנהליים ופליליים כאחד – צרו קשר, נשמח לענות לכל שאלה או בקשה!

שנה גודל פונט
ניגודיות