כל אחד מאיתנו שראה סדרה משפטית שמע את המונח "עדויות שקר", אך ככל הנראה לא התעמק בהן יותר מידי. במאמר קודם דנו בכלליות בעבירה שיבוש הליכי החקירה או המשפט ובמאמר זה נרצה לדון בעדויות שקר ובסכנות הטמונות בהן שכן התביעה הצבאית מתייחסת בחומרה רבה לעבירות מסוג זה.

כללי

ככלל, ההליך המשפטי נועד לחשוף את האמת ולעשות צדק (כמובן שניתן להתווכח האם אכן ככה, אך זו התפיסה של התביעה בצה"ל). משום שזו התפיסה, עדות שקר או עדות סותרת שמטרתה להטעות את החוקרים או את מערכת המשפט עצמה, נחשבת לעבירה חמורה אשר פוגעת באינטרס הציבורי הרחב ולכן עלולה להוביל לעונש מחמיר.

במילים אחרות, מה שמעצבן את התביעה, זה שניסו לרמות אותה…

החשש מעדויות שקר הוביל את המחוקק לקבוע עבירות שונות בחוק השיפוט הצבאי הדנות בעבירות מהמשפחה הזו. סעיף 107 לחוק דן במקרים בהם חייל מאשים את חברו בעבירה כאשר הוא יודע שמדובר באשמת שווא. סעיף אחר דן במקרה בו חייל נותן עדות שקר מול בית הדין עצמו, בעוד סעיף אחר דן במקרה של עדות שקר בעת דיון משמעתי. סעיף 113 דן בסוגיית העדויות הסותרות והוא דן בשני מקרים: הראשון הינו מקרים בהם חייל נותן עדויות סותרות בשתי הופעות שונות מול בית הדין או חוקר ואילו המקרה השני דן בסוגייה בה חייל מעיד בפני שופט וסותר או משמיט מידע שנתן בפני החוקר לפני המשפט.

מה המדיניות של התביעה בכל הקשור לעבירות השקר? עדויות שקר ועדויות סותרות

התביעה רואה את סעיף 107 בחומרה רבה ומבחינתה אם חייל מנסה "להפיל" אשמה על חברו ומתוך ידיעה שהטלת אשמה זו יכולה לפגוע באותו חבר אזי התביעה תגיש כתב אישום לבית דין צבאי אשר ישפוט את החייל הנאשם. 

התביעה הצבאית תגיש כתב אישום לבית דין צבאי במקרה בו עד נתן עדות שקרית הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך ניסיון להטעות, בהתקיים שלושת התנאים הבאים: (1) החייל שיקר באופן מודע, (2) השקר נוגע לליבת עניין המשפט, (3) הגילוי שהנאשם משקר הגיע מגורם חיצוני ולא מהודאה של הנאשם שחזר בו מן השקר.

אך אל נא תבלבלו, לא תמיד יוגש כתב אישום ובמקרים הבאים, כל עוד לא נתגלו נסיבות חמורות נוספות, תהיה אפשרות להתמודד עם העבירה ברמה המשמעתית ולא המשפטית:

  • האמירה לא ניתנה במסגרת ההליך הפלילי
  • העד חזר בו ומסר בסופו של דבר את האמת
  • על העד הופעל לחץ חיצוני לשקר
  • קיים קשר קרוב בין העד לנאשם
  • האמירה השקרית לא גרמה לבזבוז משאבי ציבור
  • העד הסכים לתת פיצוי למי שניזוק מאמרת השקר.

כמו כן,  מסירת עדות סותרת לא תוביל למשפט אם העד שיקר או מסר עדות סותרת במשפט שדן בעניינו שלו (נניח הואשמתי בעבירה X ולאחר מתן עדות ראשונה שינתי אותה במשפט), אך לכלל זה ישנו חריג אשר תלוי בנסיבות מיוחדות של התיק.

אם כך אנו מקווים שכעת הבנתם את הסכנות שבמתן עדות באופן לא זהיר אשר גורר אחריו ניסיון "לתקן" בדמות מתן עדות סותרת או שקרית. הליכים משפטיים אינם צחוק ויש להתייעץ עם עורך דין צבאי מומחה. במשרדנו אנו מתעסקים באופן שוטף במשפט פלילי, צבאי וכמובן במשפט הפלילי בצבא לכן אנו יודעים מה סדר העבודה הנכון מול גורמי הצבא. ניסיון רב מנחה אותנו ולכן אנו מציעים לכם לפנות אלינו בהקדם האפשרי ברגע כך שנוכל לעזור ולהדריך אתכם ובכך לאפשר לכם למנוע כניסה לסיטואציות לא נעימות שעלולות להיגרם אך ורק מחוסר ידע מקצועי בתחום. אנחנו כאן בשבילכם וחשוב שתדעו זאת!