במאמרים הקודמים, דנו בהוראות כלליות לגבי שחרור ביוזמת משרת הקבע ושחרור ביוזמת צה"ל, הפעם נרצה לדון בשחרור משירות קבע מטעמים ארגוניים, זה נצלול, לפקודה המסדירה שחרור מטעמים אלו, מהן עילות השחרור מטעמים ארגוניים, נדון בעבודת הבחינה של צה"ל לפני החלטה לשחרר מטעמים ארגוניים, וכן נדון גם בזכות הערעור שעומדת לכם.
פקודת הפיקוד העליון 3.0508 (הפ"ע 3.0508) קובעת את נוהל שחרורם של משרתי הקבע מטעמים הנקראים "טעמים ארגוניים". ראשית, הפקודה מתייחסת למונח "גיל מרבי", מהו? הגיל המירבי הוא הגיל המינימאלי לפרישה פחות שנתיים, כלומר לקצינים הגיל הוא 40 ואילו לנגדים 45. הפקודה מבדילה בין משרתי קבע (קצינים ונגדים) שהחלו שירותם במודל 2010, כלומר משרתים שעוד לא הגיעו ל"גיל המרבי" או שהגיעו אליו אבל עוד לא השלימו 8 שנים בשירות לבין משרתים במודל 2016, שמתייחס לקצינים אשר לא הגיעו לגיל המרבי או לחילופין הגיעו אליו אבל עוד לא השלימו 14 שנים בשירות. עד כאן קצת הגדרות כדי לבסס את הבנתכם.
הפקודה מתייחסת למשרתי קבע אלו כ"אוכלוסיית היעד" של הפקודה, ואת האוכלוסייה הזו ניתן לשחרר מטעמים ארגוניים הקשורים בהיקף כוח האדם בצה"ל. נציין כי יש עוד אפיק שחרור המבוסס על פקודה אחרת, בו נדון במאמר אחר.
עילות השחרור לפי הפקודה הן: צמצמום הכוחות הסדירים ("צכ"ס") אשר יכולה לעלות בגין שינוי ארגוני פנימי, ואי מעבר ל"שלב הבא" בקבע כלומר: משרת קבע קצר שלא מצאו לו תפקיד קבע ראשוני, קבע ראשוני שלא מצאו לו תפקיד בקבע מובהק ומשרת קבע מובהק שלא מצאו לו תפקיד בקבע הבכיר. ארבעת מקרים אלו הם העילות בהן הפקודה חלה.
ההחלטה על שחרור של קצין/נגד זה או אחר מתבצעת ע"י הגורם המוסמך, אשר מחויב לבצע עבודת מיון לפני החלטה על שחרור חייל קבע וזאת כדי להתמודד עם טיעון "ההפליה", כלומר שצה"ל מפטר את אחד ולא אחר מסיבות של שיקולים זרים. הגורם המוסמך מבצע עבודת מטה בה נבחנים כלל השיקולים והנסיבות שיש לשקול לפני החלטה לשחרר חייל קבע כזה או אחר. חשוב לציין, מותר לכם (ואף בגדר 'חובה') לדרוש את תוצרי עבודת המטה הזו כחלק מהליך הערעור ואף לפני כן, לפני קיום הריאיון עם הגורם המוסמך. הגורם המוסמך ישקול את השיקולים הבאים בעודו בוחן האם לשחרר את משרת הקבע בעילת צמצמום הכוחות הסדירים: הדירוג החילי; חוות דעת תקופתיות; הערכות עמיתים; מסלול השירות והסיכוי קידום והשיבוץ העתידי של החייל.
מעבר לשיקולים אלו, הגורם המוסמך מחויב לשקול גם נסיבות אישיות כגון סוג הקבע (אם מדובר במי שמשרת בקבע בכיר, הגורם המוסמך צריך לשקול זאת), האם בן או בת זוג של משרת הקבע שוחרר בשנתיים האחרונות משירות קבע גם כן? האם משרת הקבע מצוי במצב אישי חריג כגון ראש משפחה חד הורית? ועוד.
הליך השחרור
שחרור בתאריך תום השירות (תת"ש) אם מדובר במשרת קבע קצר או קבע ראשוני (שהשלים שנה ראשונה בשירות הקבע) יכול להתבצע על בסיס החלטה של אל"מ ומעלה שקיבל את אישורו של רע"ן הסגל של החיל. החלטה כזו יכולה להתבצע רק לאחר שניתנה לכם הזכות לטעון בפניו את טענותיכם.
מה לגבי שחרור של משרת בקבע מובהק שהשלים לפחות שנה אחת בשירות הקבע? מוקנית לגורם המוסמך הסמכות להודיע למשרת הקבע בהתראה של שלושה חודשים מראש כי אין בכוונת צה"ל להאריך את ההתקשרות בין החייל לבין הצבא. בהודעה שתקבלו אתם אמורים לראות את הנימוקים לשחרור ואת הזימון לבוא ולטעון, כפי שאתם זכאים, בפני הגורם המוסמך.
קצת על זכות הטיעון
צה"ל מחויב לזמן אתכם לריאיון שיעריך בפני הגורם המוסמך תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה על כוונה לשחרר אתכם. חשוב להבהיר שוויתור על הגעה לראיון זה, משמעה וויתור על זכות הטיעון ובמילים אחרות תחרוץ את גורלכם. חשוב לציין, מותר לכם לדרוש את תוצרי עבודת המטה הזו כחלק מהליך הערעור ואף לפני כן, לפני קיום הריאיון עם הגורם המוסמך. חשוב להבין את זה כי בלי חומר זה יהיה לכם קשה לטעון ששחרורכם הוא לא מוצדק ובנוסף בהליך משפטי, כגון ערעור מסמך זה יהווה סלע המחלוקת העיקרי.
זכות הערעור
יש לכם זכות לערער על ההחלטה! החלטה ראשונית לשחרר אתכם, אין משמעה כי נחרץ גורלכם, אתם יכולים להיאבק בכך. את הערעור מגישים לגורם הרלוונטי בהתאם לסוג הקבע בו שירתם טרם השחרור, ובהתאם לעילה בה שוחררתם. מיום קבלת ההודעה יש לכם 30 ימים להגיש את הערעור, אל תתמהמהו עם זה שכן איחור בהגשת הערעור יכול להוביל לדחיית כל הטענות שלכם. הגורם הרלוונטי שמקבל את הערעור שלכם יבחן אותו ובסופו יחליט האם לקבלו או לדחותו. תהליך הערעור לראש אכ"א הינו תהליך קריטי לעתידכם ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת הערעור. הוראות צה"ל לעניין פיטורים וסיום העסקת בטרם עת של חיילי הקבע אינן תמיד ברורות ובהחלט ישנם מקרים בהם הליך הפיטורים הוא בניגוד להוראות הפקודה. אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעבור את התהליך הזה ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לסיים את ההליך תוך שימת דגש על הפן המשפטי שבהליך שכזה.
